יש עוד מה לחדש בקשר שבין מניעים, מענים ושביעות רצון של מתנדבים…

מחקרים רבים נערכו בתחום של מניעים להתנדבות, מתוך הרצון האמיתי לבחון- מה גורם לאנשים לבחור להתנדב, וכיצד מידע זה יסייע להבין כיצד לשמר מתנדבים לאורך זמן.

אחד המחקרים והתיאוריות המוכרים ביותר בתחום המניעים להתנדבות, הוא זה של קלארי, סניידר וסטוקאס (Clary, Snyder, & Stukas, 1996) אשר פיתחו תיאוריה המסבירה את המניעים להתנדבות, לפי הגישה הפונקציונלית. על פי תיאוריה זו, שביעות רצון מהתנדבות והתמדה בה, הם פונקציה של מידת ההתאמה בין המניעים להתנדבות לבין המענים שמצויים בסביבת ההתנדבות שתואמים למניעים אלה –(סביבת ההתנדבות- הכוונה היא לתפקיד, לפעילויות, לארגון, לתגמולים וכיו"ב). על פי התיאוריה הזו, המתנדב מונע להתנדב על בסיס צרכים שברצונו למלא- והתמדתו היא פונקציה של המידה בה צרכים אלה מקבלים מענה. החוקרים בזמנו הצביעו על שש פונקציות שההתנדבות עשויה למלא עבור המתנדב: פונקצית הערכים- המתנדב מתנדב מתוך רצון לבטא ערכים שחשובים לו, פונקצית ההבנה- המתנדב מתנדב מתוך רצון להבין טוב יותר את העולם, את הסביבה בה הוא מתנדב ואת עצמו, פונקצית הגדילה- התנדב מתנדב מתוך רצון לצמיחה אישית, פונקציה הגנתית- המתנדב מתנדב מתוך רצון להגן על עצמו מפני תחושות רעות כאשמה, חוסר בטחון או תחושות שליליות אחרות, פונקצית קריירה- המתנדב מתנדב לשם צבירת מיומנויות והזדמנויות הרלוונטיות לתעסוקה המקצועית שלו ופונקציה חברתית- בה המתנדב מתנדב על מנת להשתלב בקבוצת ההתייחסות החברתית שלו.

מחקרים רבים שנערכו לאורך השנים אכן הראו כי סוג הפונקציה שהאדם מנסה למלא באמצעות ההתנדבות, משפיעה על תחומי הפעילות בהם יבחר להתנדב, מידת מעורבותו, שביעות רצונו והשארתו בתפקיד לאורך זמן, בעיקר אם צרכיו קיבלו או לא קיבלו מענה. מחקרים אלה בחנו כל מוטיבציה של  מתנדב בנפרד: הם בודדו מתנדבים בעלי מניע ספציפי גבוה (נניח- מתנדבים שקיבלו ציון גבוה בפונקציית הקריירה), בחנו בקרב מתנדבים אלה עד כמה הם מקבלים מענה למוטיבציה זו (נניח- עד כמה דרגו גבוה את האמירה: "בהתנדבות אני לומד מיומנויות שיסייעו לי בעולם התעסוקה) ובחנו את מידת שביעות רצונו של המתנדב. מחקרים אלה אכן הוכיחו כי ככל שהמניע מקבל מענה, כך תעלה שביעות הרצון של המתנדב ובהתאמה ההתמדה.

עם זאת, כעת טוענים החוקרים, כי שיטת המדידה הזו היא מוגבלת מאד ואינה מהווה כלי ניבויי חזק מספיק, היות ולכל מתנדב יש מספר מניעים להתנדבות וכי כל תפקיד התנדבותי מציע מספר תגמולים ומענים למניעים, ויתרה מכך, כי כל מתנדב מונע על ידי מניעים אחרים ושונים. עובדה זו מציבה בפני הארגונים אתגר לא פשוט לפיצוח: כיצד לייצר תכנית התנדבות שתתן מענה למניעים מגוונים, לאנשים מגוונים, בסיטואציה מגוונת? וכיצד נדע שהתוכנית שייצרנו אכן מספקת למתנדבים את מה שהם צריכים ומביאה לשביעות רצון?

מסיבה זו, הציעו לאחרונה, אותם החוקרים: Stukas,Worth, Clary & Synder, אינדקס שאמור לסייע למנהלי התנדבות לייצר תמונה כוללת יותר לגבי ההתאמה בין מניעים למענים ככלי ניבוי. לטענתם, מהווה האינדקס כלי ניבויי חזק ומשמעותי הרבה יותר מהכלים הקודמים. הכלי בוחן האם הסביבה ההתנדבותית שמוצעת למתנדב אכן מספקת לו את המניעים והמוטיבציות- ובהתאמה, האם סיפוק זה יוביל לכך שהמתנדב יהיה שבע רצון ויתמיד לאורך זמן.  לאינדקס הם קוראים: TMI-Total Match Index

החדשנות באינדקס, היא שבמסגרתו החוקרים מציעים לא לבחון כל מניע וכל מענה בנפרד, אלא  לנקוט בגישה המקבצת יחד את ההתאמות בין מניעים למענים: לבחון בקרב כל מתנדב- מהי העוצמה של כל מניע, מהי העוצמה של כל מענה-  ולסכום את סך כל ההתאמות בין המניעים להתנדבות לבין המענים שהסביבה ההתנדבותית מספקת- לכדי מדד מספרי אחד.

על מנת להגיע למדד המספרי, מציעים החוקרים לחשב על כל אחד מהמניעים השונים להתנדבות: את הציון שנתן המתנדב למניע, להכפילו בציון שהוא נתן למענים שהוא חווה שקיבל בסביבת ההתנדבות לאותו המניע. את המכפלות הללו יש לסכום יחד- – והסכום, הוא האינדקס.

החוקרים בחנו את האינדקס שלהם על מדגם גדול של למעלה מ-1000 מתנדבים מ-80 ארגונים שונים. במסגרת המחקר. המחקר הראה חד משמעית, שהאינדקס היה בעל יכולת ניבוי גבוהה מאד לשביעות רצון ולנכונות להמשיך ולהתנדב לאורך זמן, גבוהה משמעותית מיכולת הניבוי של שיטות המדידה הקודמות.

עם זאת, חשוב לציין שאחת מהמסקנות המרתקות מן המחקר היא, שהחוקרים מצאו שיכולת הניבוי של האינדקס משתנה, לפי אופי הארגון בו פועלים המתנדבים ובעיקר- אופי תהליכי ניהול המתנדבים שבו. החוקרים מצאו כי בארגונים שסביבתם יחסית דלה (למשל, שהמתנדב מתנדב לבד ולא כחלק מקבוצה) , שאין בהם רכז התנדבות ואין תהליכי ניהול מתנדבים בולטים- כושר הניבוי של האינדקס עולה משמעותית יחסית לארגונים מובנים, בהם נהלי ושיטות העבודה הם מאד ברורים, ישנה מעט עמימות, אם כי בשני המקרים ההתאמה בין מניעים למענים, היתה משמעותי לניבוי שביעות רצון והתמדה.  

החוקרים מסבירים, כי ככל שהארגון ותהליכי הניהול דלים יותר, כך עולה ההשפעה של גורמים אישיותיים (כגון מוטיבציות אישיות) על שביעות רצון והתמדה ואילו ככל שהארגון ותהליכי ניהול המתנדבים מובנים יותר, כך מספק הארגון למתנדבים דרכים אחרות לשימורם, שלווא דווקא קשורות למניעים האישיים שלהם.  

אם מישהו מהקוראים שלנו מעוניין בשאלונים שבהם השתמשו החוקרים לטובת האינדקס, הנכם מוזמנים לפנות אלינו ונעבירם (בשפה האנגלית בשלב זה). מעניין יהיה לתרגם כלים אלה ולבחון את מידת התאמתם ועוצמת הניבוי שלהם גם לארגוני ההתנדבות ולמתנדבים בישראל.

 ____

* הרשומה מתבססת על המאמרים:

Stukas, A. A., Worth, K. A., Clary, E. G., & Snyder, M. (2009). The Matching of Motivations to Affordances in the Volunteer Environment An Index for Assessing the Impact of Multiple Matches on Volunteer Outcomes. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 38(1), 5-28.

Clary, E. G., Snyder, M., & Stukas, A. A. (1996). Volunteers’ motivations: Findings from a national survey. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 25, 485-505

 

הקשר בין עושר משפחתי, אקלים בית ספרי והון חברתי, לבין התנדבות בני נוער

מחקר חדש* שפורסם לאחרונה, ביקש לבחון את הקשר שבין המצב הכלכלי של המשפחה, האקלים הבית ספרי וההון החברתי השכונתי- לבין התנדבות בקרב בני נוער. המחקר נערך בקרב בני נוער בגילאי 15, בחמש מדינות שונות: בלגיה, קנדה, איטליה, רומניה ואנגליה וכלל מדגם של 8,077 בני נוער. ממצאי המחקר מצאו קשר בין שלושת המרכיבים, לבין התנדבות נוער:

מצב כלכלי משפחתי והתנדבות נוערהמחקר מצא כי קיים קשר משמעותי בין מידת העושר המשפחתי לבין התנדבות. הנחת החוקרים התבססה על כך כי קיים קשר בין המשאבים הכלכליים של המשפחה לבין המעמד החברתי וההשכלתי של המשפחה- אשר מגביר את הסבירות שההורים מכירים ארגונים מקומיים ותומכים בפעילות התנדבותית של ילדיהם. על פי החוקרים, בטחון כלכלי יכול גם לשפר את מערכת היחסים שבין ילדים להוריהם, דבר המייצר אווירה משפחתית שבה קל יותר להורים לעודד את ילדיהם  להתנדב. 
אקלים בית ספרי דמוקרטי והתנדבות נוער: המחקר מצא כי לאקלים דמוקרטי בכיתת הלימוד ובבית הספר בכלל, קיים קשר משמעותי להתנדבות. תלמידים המרגישים שהם יכולים להביע את דעתם בחופשיות ולוקחים חלק בארגון אירועים בית ספריים, נוטים להיות מעורבים יותר בארגונים מחוץ לבית הספר. בתי ספר יכולים להשפיע על טיפוח המעורבות של התלמידים בחייה קהילה ובעיקר לצד חינוך אזרחי בית ספרי, מורים יכולים להעביר ערכים אזרחיים בכך שהם מייצרים אקלים פתוח ללמידה. סביבת למידה שמאפשרת לתלמידים להשפיע על חיי בית הספר, לתלמידים ישנה הזדמנויות לממש את זכויותיהם ולקחת על עצמם אחריות כחברים פעילים במוסד הלימוד ובכך, לשפר את המיומנויות הדמוקרטיות שלהם, את הידע האזרחי שלהם ואת המחויבות שלהם לטובת הכלל. אקלים בית ספרי שמעודד השתתפות דמוקרטית של תלמידיו יכול לטפח ערכים אזרחיים, ידע ומיומנויות, שהם הבסיס לרמות גבוהות יותר של מעורבות בקהילה.
תפיסת בני הנוער את ההון החברתי השכונתי, במקום מגוריהם: המחקר מצא כי ככל שבני הנוער תפסו את ההון החברתי כגבוה יותר, כך הם התנדבו יותר. המשמעות של הון חברתי, היא התפיסה כי אני חי בשכונה בה קיים חיבור חברתי בין אנשי השכונה וכי אנשים נותנים אמון זה בזה ומסייעים זה לזה. דרך האינטראקציה עם אנשים בקהילה, המבוססת על נורמות של אמון והדדיות, יכולים בני הנוער לפתח ערכים קהילתיים וכן עניין ורצון לשפר את הקהילה המקומית. במקביל, היחסים שמתפתחים בשכונה עשויים להוות מקור תמיכה חשוב עבור בני נוער, שיתכן ויפתחו חיבור רגשי ותחושת מחויבות "לתת בחזרה" לקהילה שלהם, ולעבוד על מנת להפוך אותה למקום טוב יותר לחיות בו.

 

* הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Lenzi, M., Vieno, A., Perkins, D. D., Santinello, M., Elgar, F. J., Morgan, A., & Mazzardis, S. (2012). Family Affluence, School and Neighborhood Contexts and Adolescents’ Civic Engagement: A Cross-National Study. American journal of community psychology, 1-14.